גם אני חושב שספרי מתח מאוד מעניינים ותורמים בלי שתשימו לב.. ביתי סיימה צבא לפני כחצי שנה.. היא שירתה כסמלת מבצעים ובשעות הלילה היה לי די משעמם לכן הרבתה בקריאת ספרים.. הספר האחרון שהיא קראה היה על עורכת דין צעירה המתמחה בנושא דיני משפחה והספר עסק בכמה תיקים שהיא ניהלה בו זמנית אחד היה על צוואות וירושות שעליהם רבו בני המשפחה שתבעו אחד את השני עקב מותו של ראש המשפחה שהתחיל בתור מדביר צעיר והתפתח עד שניהל רשת של  שירותי הדברה ומתברר שזה ניהל רומן ולאחר שעשו בדק בית גילו שהממזר הוא זה שזכאי לקבלת הכסף, התיק השני עסק בזוג שרכז בית חדש וגילה  שקיר הסלון עקום ולאחר שערכו ביקורת מבנים נלחמים מול חברת ענק על פיצוי הולם.. ואחרי כל אלה ביתי החלה בחודש שעבר ללמוד משפטים ונחשפה בעצם לגוונים השונים שבנושא רק מתוך תוכן הספר..

ברוב הפעמים הספר הזה שאינך יכול להוריד מהידיים יהיה ספר פעולה.. משהו טרגי ונורא עם פשע חמור ומזעזע.. סצנות כמו:  "גבר עשיר  יושב בוילה הענקית שלו אל מול קמין בוער עם כוס הברנדי היומית שלו, אבל אותו הערב לא היה כשאר הערבים, הוא לא ידע ששלוותו הולכת להיקטע" הסצנות האלו סוחפות אותנו אל תוך העלילה.. אבל נותרת השאלה  האם בסוף הספר כשהרוצח נתפס נשאר משהו בקופסא?

האם יש מה ללמוד מספרים כאלו או שהם לא יותר משעשוע? האם זה אינטליגנטי לקרוא ספרי מתח או שווה לקריאת מגזין בזמן שאנו בתור אצל הקוסמטיקאית, ספא, רופא שיניים וכו'.. הרי כשאדם קורא ספר הוא נכנס כל כולו אל תוך הסצנה.. אם הדמות הראשית מסתובבת האמצע החורף ביער באמצע סופה..תכף נרגיש את הקור ונדליק מזגן על חימום.. הרי מתארים כל פרט מהקטן ביותר בתוך הספר אם זה מדש הבגד או ריהוט משרדי בדגש על איזה ידיות יש למגירות ועד כמה רחב השולחן.. אבל בסופו של התענוג מה נותר עימנו? מה לקחנו מהספר?