מעניין אותי לשמוע את דעות הגולשים בפורום בעניין משבר הזהות הישראלי שהספר דן בו.

להערכתי האישית (אין לי את הכלים לבסס את הטענה הבאה ואני יכול רק לשתף במחשבות שלי), משבר הזהות הקרוב לא יסוב סביב ברית היעוד שלנו כאן. המשפט "להיות עם חפשי בארצנו" ימשיך ללוות אותנו לפחות עד סוף המאה (מחזור ה-80 הבא אחריו). המשבר לדעתי יהיה סביב הערכים הבסיסיים שמאפיינים את החברה ככלל וההתנהלות של הישראלי הטיפוסי בתוכה. כמו שאני רואה את זה, החוצפה הישראלית הידועה ותרבות הקומבינה, יש להן חלק גדול בהישרדות המדינה בשישים ואחת שנות קיומה עד כה. עם זאת כולנו עדים לפשיטת הרגל של השיטה והמיאוס ההולך וגובר מתרבות ה"מגיע לי"/"אני לא אצא פראייר"/X "עושה לביתו" וכן הלאה.

לדעתי הדור הבא ייצר אמנה חברתית שמבוססת על תרבות התנהגותית אחרת. אולי זה יהיה כבוד וסובלנות ואולי משהו אחר, אבל לבטח הניכור והאטימות שאנחנו נחשפים אליהם יצטרכו לפנות את הזירה.

מה דעתכם?